בן סימי ודוד, נולד ביום כ"ב באלול תשי"ז (18.9.1957) במגדל העמק. יצחק למד בבית-הספר היסודי על-שם גיורא יוספטל, והמשיך בבית-הספר המקיף על-שם רוגוזין. את לימודיו סיים בהצטיינות במגמת מסמ"ר.

ביום 2.8.1976 התגייס יצחק לצה"ל והוצב בחיל-חימוש. הוא שירת כמכונאי זחל"ם ומסגר מכני. יצחק גילה חריצות בעבודתו והוכיח ידע מקצועי רב. בתקופת שירותו הצבאי ניצל יצחק כל חופשה ויצא לטייל ברחבי הארץ, כי אהב מאוד לטייל.

כשהשתחרר מצה"ל, הוא עבד כשנתיים במפעל פרטי לעיבוד שבבי. לאחר שצבר ניסיון בעבודה, התקבל יצחק לעבוד כחרט מקצועי ברפא"ל.

במלחמת שלום הגליל נקרא יצחק לשירות מילואים, ובמסגרת תפקידו נשלח לתקן רכב שהיה באזור נמל התעופה של ביירות. בשעת הפגזה על כוחותינו נפגע הרכב שיצחק ישב בו והוא נהרג במקום, ביום ט"ו באב תשמ"ב (4.8.1982). הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית-הקברות של מגדל העמק. הוא השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות.

משפחתו תרמה ספרים לבית-הכנסת "רבי יצחק בן ווליד", שבמגדל העמק.